<h1>ספר אהל מועד שער מזוזה דרך שני</h1>
<h2>דף כ:</h2>
הכל חייבין במזוזה ואפי' נשים כדאיתא בפ"ק דקידושין, ובפ' מי שמתו משמע דנשים פטורו'. וכל מי שאין לו מזוזה בפתחו עובר בשני עשה. המשכיר בית לחבירו על השוכר להביא המזוזה ובישראל לא יטלנה ובגוי נוטלה ויוצא. השוכר בית בחו"ל והדר בפונדק בא"י פטור מן המזוזה שלשים יום, אבל השוכר בית בא"י חייב במזוזה משום ישוב א"י.
מהטעמים הנגלים במזוזה הוא כי השי"ת רואה ומביט כל דרכינו והכל גלוי וצפוי לפניו ית'. ושתי פרשיות כותבין במזוזה והן שמע והיה אם שמוע ושתיהן מעכבות זא"ז ואפי' אות א' ואפי' קוצו של יו"ד מעכב, וכל אות שאינה מוקפת גויל מארבע רוחותיה פוסלת את המזוזה, אין תולין אותיות לא במזוזות ולא בתפילין, מזוזה צריכה שרטוט, מזוזת יחיד נבדקת שני פעמים תוך שבע שני השמיטה.
כל בית המיוחד לדירת אדם ועשוי לדירת קבע ושהוא חול ועשוי לכבוד ושיהיו לה שתי מזוזות ויהי' לה משקוף ויהיה גבוה הפתח יו"ד טפחים ושיש לה ד"א על ד"א ושיש לה תקרה ודלתות חייב במזוזה. ולדעת י"א אינה צריכה דלתות אלא היכר ציר. כפה שיש ברגליה יו"ד חייב במזוזה, ביהכ"נ שיש בה בית דירה ובית השותפין חייבין במזוזה, אכסדרה העשויה כמין בית אלא שרובה פתחים חייבת במזוזה, מרפסת והיא גג שלפני הבית חייבת במזוזה, אנדרנה שיש לה הרבה פתחים חייב בכל פתח ופתח שבקרן זוית הואיל ונראין כעין פצימין חייב במזוזה.
כשקובע את המזוזה מניחה מימין הנכנס ומברך בא"י אמ"ה אקב"ו לקבוע מזוזה. ומניחה תוך חלל הפתח אבל לא חוץ לפתח, ומצוה להניחה בתחלת שליש העליון של מזוזת השער. העמיד לה מלבן של קנים במקום פצימין חותך שפופרת של קנה ומניחה ואם חתך והניחה ולבסוף העמיד פסולה משום תעשה ולא מן העשוי דילפינן מזוזה מציצית, והמזוזה הוא רמז למ"ש ה' שומרך ה' צלך.
